ארכיון | מאי 2012

תדמיתם של המשוררים כמנותקים דינה להתנפץ. משוררי ישראל מאיימים להפוך לאקטואליים מתמיד

אגודת הסופרים מפרסמת גילויי דעת בנושאים פוליטיים. המשוררים היו חלק ממחאת האוהלים של שנת 2011, וקבוצות משוררים כגון גרילה תרבות הפגינו עוד הרבה לפני מחאת האוהלים, בנושאי אקטואליה שונים – לרבות נגד יוקר המחיה.

כתבה של אדם דובזינסקי בערוץ 7

ביכורי מנהיגות לגרילה תרבות

קבוצת גרילה תרבות הוציאה לאור קובץ שירה ליציאה מעזה, קובץ למען יישובי הדרום, קובץ שירת מחאה, ועוד, וגייסה את חבריה המשוררים: רועי צ'יקי ארד, יחזקאל נפשי, יודית שחר, נוית בראל ואחרים לקום ולהפגין, להתנדב ולהרצות, בכל מקום בו יש חסר וצמא לתרבות ישראלית.

הדברים על גרילה תרבות כחלק מפרויקט ביכורי מנהיגות של עורכת אתר צו פיוס המשוררת עינת ברזילי

פרס להדרה: על הפגנת גרילה תרבות נגד הענקת פרס התרבות הציונית

השבוע "גרילה תרבות" הפגינה נגד פרס היצירה הציונית של שרת התרבות והספורט לימור לבנת. הייתה הפגנה מוצלחת שדרשה להפסיק את ההשתקה של משרד התרבות. באחד מרגעי ההפגנה ניגש אלינו בחור שעובד במשרד התרבות. "על מה אתם מוחים?" הוא שאל. ענינו, על הדרה של כל אוכלוסיה שאינה ציונית, או מעוניינת ליצור בתוך הקטגוריה הזאת. "כמו מי?" הוא שאל. כמו החרדים, או הפלסטינים-הישראלים, ענינו. אבל אין תרבות חרדית, הוא שלף מהמותן.

מתי שמואלוף – אז אני לא מהסוג שייקח את הארבעים אלף שקל על היצירה שלי ולכן כיניתי את הספר האחרון שלי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". אני בעד יצירה ישראלית, לכל הישראלים שחיים פה בלי שיוכם או אי שיוכם לציונות. קראתי מספר משיריי "מה תרבותי בתרבות" ו"למה אני לא כותב שירי אהבה ציוניים" וגם את שירו המצויין של אהרון שבתאי "כרוז מס' 1 לתלמידי כיתה יא" שגרם לזוג שבא לטקס לחזור הביתה (בחיי, נשבע).

מיכל אהרוני  – עמדנו מול. בודדים. הקראנו שירה ודיברנו על ההבדל בין אמנות ללאומנות. התווכחנו. דיברנו.כבר שנים לא הייתי באירוע כזה. לא הפגנתי כמעט לבד על משהו שמאוד חשוב לי. ואין כיף ומרגש מזה. להגיד לשרה לבנת ולאורחיה מה, באמת, אנחנו חושבים על פרס היצירה בתחום הציונות. לעשות דמוקרטיה ולהשמיע את קולך האמיתי.  אני חיה כאן, משלמת מיסים, מגדלת את ילדי, יוצרת בעברית, אני חלק מהדי אן אי של המקום הזה. מרקמו – מרקמי ולהיפך. אל תחנכי אותי, לימור לבנת. אין לך זכות, אין לך את הכלים, אין לך את היושרה ומעל הכל אין לך תרבות

מתוך כתבה של עידו בלאס בגלריה הארץלפני תחילת הטקס נערכה בחוץ הפגנה קטנה. המפגינים, מארגון "גרילה תרבות", מחו על הפרס המדיר לטענתם אוכלוסיות שונות בישראל, כמו האוכלוסייה דוברת הערבית והאוכלוסייה החרדית. "הפרס הזה הוא בושה, כי שרת התרבות לא קיבלה שום זכות לקבוע מי ציוני ומה ציוני", אמר אחד המפגינים. לבנת התייחסה למפגינים בנאומה ואמרה כי "לא נעים לספוג האשמות ודברי בלע, אבל בעיני אין מטרה נעלה יותר מלהשיב לחיינו את הציונות"

 

מתוך כתבה של רוני אפרת בוואלהמחוץ לטקס, התכנסו שלושה יוצרים מטעם קבוצת "גרילה תרבות", שמחתה באמצעות הקראת שירה נגד הפרס. לא ייתכן שאירוע תרבותי שנועד להכשיר את התרבות בישראל לא מייצג את מכלול הזהויות", אמר המשורר מתי שמואלוף. "זה פריימריז לשרה לבנת ולא פרס. עובדה שהיום מתקיימות הפגנות גם נגד יום ירושלים ובמסגרת המחאה החברתית, הטקס נועד להסתיר את המהלכים הכלכליים השגויים של השרה לבנת

במפתיע, התייחסה השרה לבנת להפגנה שבחוץ: "מעטים בזים לציונות והיו שלושה כאלה בכניסה לאולם", אמרה לבנת. "חובה עליניו להגן עליה ולהשיב אותה לחיינו במלוא הדרה ובמלוא צדקת דרכה. לא תמיד נעים להיות מטרה לחיצי הביקורת ולספוג האשמות ודברי בלע, איך אין מטרה ראויה מזו"

גם הרקדן עידו תדמור תקף את הפרס: "משרד התרבות, בחוצפה רבה, מחלק את תקציב התרבות תחת קריטריונים מעוותים המשתנים על פי צו הפוליטיקה והאינטרס", אמר תדמור בדף הפייסבוק שלו

%d בלוגרים אהבו את זה: