ארכיון תגים | מקור ראשון

הפעילות שלנו בדימונה ובירוחם

צילום: דניאל עוז

אלישיב רייכנר, זוכר לטובה את פעילות גרילה תרבות בדימונה ובירוחם:
תהיתי למשל מדוע כל כך טבעי שאנשי שמאל קיצוני יטרחו לנסוע לערד או לקריית־שמונה להביע סולידריות עם התושבים שם, ולא טבעי שאנשי ימין ינהגו כך. מדוע לפני ארבע שנים, כשנאבקנו בירוחם על זכויות עובדים בסיסיות של עובדי מפעל אקרשטיין, זכינו רק לתמיכתה של קבוצת המשוררים והיוצרים 'גרילה תרבות' שרוב חבריה מזוהים עם השמאל. חברי הקבוצה הזו הגיעו אז בהסעה מיוחדת להפגנה שקיימנו מול שערי מפעל אקרשטיין. חודשים ספורים אחר כך פגשתי אותם בהפגנה שהתקיימה בדימונה נגד התנהלותם הבעייתית של תאגידי המים.

צילום: דניאל עוז

צילום: דניאל עוז

 

 

 

אלמוג בהר מפרגן לגרילה תרבות במקור ראשון

ראיון קצר במקור ראשון, מוסף השבת, של יום שישי האחרון עם אלמוג בהר:

2. ספרים שקראת לאחרונה

'דודי נפוליאון' של איראג' פזשכזאד, שתרגמה מפרסית באופן נפלא אורלי נוי, וראה אור במקור באיראן ב־1970 (ועתה ראה אור בהוצאת 'חרגול־עם עובד'). הסיפור מתרחש בטהרן של 1941, והוא מוביל את הקורא לצחוק בקול רם אל מול העלילות המתפתלות הנעות מהסתבכות להסתבכות, שאין לדעת אם יאפשרו בסופו של דבר את סיפור האהבה בין המספר הילד לבת־דודו ליילי שבו נפתח הספר. 'מפרשים קשים', ספר שיריו הראשון של יונתן ברג, שראה אור לפני מספר חודשים בהוצאת 'קשב לשירה'. שירתו של ברג בשלה ומעמיקה, מבקשת מן הקורא לשוב ולקרוא בה, ומציעה כבר מראשיתה קול ברור וייחודי, תוך שהוא יודע ומודיע – "נקהל בי העולם לְצַחֵק". ‘עֵבֶר וַעֲרָב‘ של אברהם שלום יהודה, שראה אור בשנת תש“ו בהוצאת ‘עוגן‘ שעל־יד ההסתדרות העברית באמריקה. שלום יהודה, המלומד הגדול והנשכח, יליד ירושלים בשנת 1887, חוקר מופלג בתרבות היהודית והערבית, במבחר מאמרים מייצגים על המקרא, על רבנו סעדיה גאון ועל השירה הערבית שכתבו יהודים, ובמבחר תרגומים מן השירה הערבית הקלאסית. חובה להוציא ספר זה לאור מחדש, ולהתענג על רוחב ידיעותיו, על לשונו, ועל החיבור המובהק שהוא יוצר בין עברית לערבית, וחובה להיזכר באינטלקטואל מיוחד זה.

3. ביקורת ספרים אני יודע שרבים מתגעגעים לימים שבהם היו שלושה־ארבעה מבקרים מרכזיים, שחלשו על עמדות מרכזיות הן באקדמיה והן בביקורות הספרות בעיתונות הארצית, ומתקשים עם הביזור הגדול של הביקורת כיום, בעיתונות ובאינטרנט. אני איני מתגעגע לימים ההם, שבהם הִכתיבה הביקורת נוכחות ספרותית רק למי שתאם לטעם ההגמוניה – לאומי, אשכנזי, חילוני, גברי. גם המצב כיום בעייתי עד מאוד – והנוכחות הספרותית מושפעת בעיקרה מהמונופול של שתי רשתות השיווק של הספרים, ‘צומת ספרים‘ ו‘סטימצקי‘, ומהאינטרסים הכלכליים של ההוצאות הקשורות בהן. כיום, על ביקורות הספרים בעיתונות לוותר על השאיפה להכתיב את סדר היום הספרותי, ומצד שני להציע רוחב נשימה של התבוננות, שאינו מצוי בתעשייה הכלכלית שסביב הספרים בחנויות ובפרסומי היחצ“נות. לא לקצר ביקורות ל־400 מילה, לייחד מקום גם לתופעות ספרותיות רחבות, ולא רק לספרים שיצאו בחודש האחרון, ולסקור גם ספרים שיצאו הרחק מהוצאות הספרים הגדולות. לבחון ז‘אנרים שונים, כגון שירה, סיפורים קצרים, מחזאות, כתבי־עת, ביקורת ספרות, ספרות תורנית והגות, ולא רק רומנים.

4. מגמות בספרות חשובים בעיניי החיבורים בין עולם הספרות, בפרוזה ובשירה, לבין מאבקים לצדק כלכלי ופוליטי, כפי שבאו לידי ביטוי בשנים האחרונות, למשל ב‘גרילה תרבות‘. חשובה בעיניי גם התנועה החוצה מן ההסתגרות שנכפתה על הספרות הישראלית בדורות האחרונים על־ידי שלילת הגלות, החילון ותחושת המצור, והחיבור המחודש אל שפות היהודים, הארמית, הערבית־היהודית, היידיש, הלאדינו, והעברית לדורותיה הקודמים שנדחקה הצידה, כגון הלשון הרבנית ולשון הפיוט. לצורך כך חשוב גם שתתרחב תנועת התרגומים מן הערבית (הקלאסית, היהודית והמודרנית) אל העברית, וכן הוצאות מחדש של ספרי פיוט עבריים. חשוב בעיניי גם הניסיון לשבור גבולות שהתקבעו, כגון בין שירה לפרוזה ובין הסיפור הקצר לרומן, ולנסות ליצור ולהציע צורות חדשות ליצירה העברית.

5. יהדות היהדות בהקשר הספרותי היא מבחינתי גם שפה – דרך העברית על שכבותיה השונות (לשון החכמים של רבני המזרח ולשון הפיוט מעסיקות אותי עד מאוד בשנים האחרונות), ודרך הערבית־היהודית והספניולית; גם הצעה לצורה – סגנון הכתיבה של הפרוזה החרוזה, המקאמה, לעומת היפרדות השירה והפרוזה בימינו, מקומו של הפיוט כמייצג קולקטיב וכטקסט שנועד לביצוע טקסי ומוזיקלי לעומת מקום השירה החדשה, סגנונם של המדרש והדרשה כמפתח להיחלץ מהקיבעון שאחז ברומן המודרני; וגם מרחב של זיכרון עבר קהילתי ומשפחתי, הנע בין ענתות של ירמיהו לבגדד של הבן איש חי, של שאלות נוקבות על ההווה בירושלים של מטה, השסועה והאלימה, ושל תקווה לעתיד.

הפגנה ומחמאות

אל תשכחו את ההפגנה היום ! ובנוסף, גרילה תרבות גאה לקבל מחמאות לכתביה: קראו עוד

%d בלוגרים אהבו את זה: