ארכיון תגים | תל אביב

להתראות אריה שואג

מאת מתי שמואלוף

להתראות אריה שואג תמיד אזכור אותך בתמונה הזאת [ HTTP://GERILA.CO.IL/HE/DEFAULT.ASPX?IID=495&P=1 ] שואג בווזבולה מול בנק ישראל. אני בוכה. על מה אני בוכה. אתה כבר בעולם הבא וגם אני אצטרף לאדמה יום אחד. ובכל זאת אני בוכה על אימא שקברה את בנה. ועל עולם של דיכוי שלא נותן לנו לנשום. שי אריה מזרחי ז"ל, תהיה נשמתך בצרור החיים. ברוך תהיה בגן עדן

להתראות אריה שואג תמיד אזכור אותך בתמונה הזאת שואג בווזבולה מול בנק ישראל. אני בוכה. על מה אני בוכה. אתה כבר בעולם הבא וגם אני אצטרף לאדמה יום אחד. ובכל זאת אני בוכה על אימא שקברה את בנה. ועל עולם של דיכוי שלא נותן לנו לנשום. שי אריה מזרחי ז"ל, תהיה נשמתך בצרור החיים. ברוך תהיה בגן עדן

נכחתי בהלווייתו של ידידי המשורר שי אריה מזרחי ז״ל בקרית שאול. שי היה בזוגיות ללא ילדים והיה קשה לראות אם שקוברת את בנה. שי היה אחד מהמשוררים של דור חדש. הוא נולד בשנת 1974. והחל לפעול בתחום השירה עם תחילת שנות האלפיים. הוא הוציא שני ספרי שירה. לפני כשלושה חודשים נכחתי בהשקת ספרו השני ״הוא המסמן את המקום״ (הוצאת רימונים, 2012). היה אירוע קטן בחנות הספרים ״סיפור פשוט״ שבנווה צדק בתל אביב.  ושי התרגש מאוד מכל הקראה. קראו עוד

שמחות לבשר על השקת כתב העת לרוחב בבית העם (מחר!!!)

לא לשכוח מחר !!!

אנו שמחים וגאים להזמין אתכם להשקה של כתב העת "לרוחב"- כתב העת החדש של גרילה תרבות. הרבה כוחות חברו כדי להוציא אותו לאור, פוליטי, חינמי, אינטרנטי, בערבית ובעברית. ואנחנו מקווים שהצלחנו לעמוד במשימה שהצבנו לעצמנו וליצור כתב עת ספרותי שישקף את הלך הרוח של התקופה הזו. לינק לכתב העת
ההשקה תערך ב1 באוגוסט בבית העם, רחוב רוטשילד 69, תל אביב, בשעה 20:00 בערב.
משתתפים לפי א.ב.:
  • אבי בוחבוט
  • אלמוג בהר
  • ארז ביטון
  • מתי שמואלוף
  • יונית נעמן
  • נעמה גרשי
  • עמיחי שלו
  • ראג'י באטחיש
  • תאמר מסאלחה

מוזיקה

לונה אבו נאסר מסיסטם עאלי

המוזיקאי ונגן העוּד ויסאם ג'יבראן

אבי בוחבוט יתקלט סט של רמאדן בחלל החיצון – מוזיקה שמחה. בואו לערב שיכור, תרבותי וחתרני.

עוד משתתפים ב"לרוחב": האמנים עידית גבאי, עתליה שחר, דני רוזנברג, ענבל לימור, חמוטל פישמן, אברהם אילת, ערן שקין, המשוררים איתן קלינסקי, והיב נדים והבה, ג'ודאת עיד, אלמוג בהר, ענת זכריה, ינאי ישראלי, יוסי דברה, עמוס קושניר, מיה אנגלר ספקטור, שבתאי מג'ר, יובל פז, שחר מריו מרדכי, ונעמה גרשי, הסופרים אברהים מוואסי ודניאל שוורץ.

נשמח לראות ולשמוע אתכם/ן… הכניסה בחינם…

לכל שאלה, פרטים וכד' – פנו אלינו בבקשה במייל: larochav@gmail.com
מערכת לרוחב: אלמוג בהר, תאמר מסאלחה, מתי שמואלוף, נעמה גרשי ומעצב הגיליון אבי בוחבוט
תקשורת
  • 13.7.2012 דיברו על כתב העת ברשת א
  • 13.7.2012 הגיליון הראשון של "לרוחב" מתארח במדור באסטה של העוקץ עם השיר המומלץ מאוד של תאמר מסאלחה
  • 16.7.2012 – הארץ – גלריה – כתב עת ספרותי חדש, "לרוחב", ראה אור באינטרנט >>> גיליון ראשון של "לרוחב", כתב עת דו-לשוני לספרות של אנשי "גרילה תרבות", עלה בימים אלה לאינטרנט בעריכת מתי שמואלוף, נעמה גרשי, תאמר סאלחה ואלמוג בהר. גיליונות כתב העת, שהופק באופן עצמאי ובהתנדבות, יראו אור פעם בשנה ויכללו טקסטים בעברית ובערבית. מטרת כתב העת, על פי עורכיו, היא ליצור כתב עת המגיב למציאות ומנסה להשפיע עליה דרך יצירת מרחב ספרותי פתוח, דו לאומי ופוליטי. "'לרוחב' קם כדי לתעד את אלה החיים", נכתב בדברי הפתיחה של הגיליון. "ללוות את התנועה המתרחשת כבר כמה שנים בתוך המרחב הציבורי שאינה מבקשת להוריד את השירה לרחוב אלא טוענת כי השירה היא הרחוב".  גיליון הראשון, הכולל 130 עמודים, מוקדש לנושא "חורבן" ומתמקד בשירה, אבל כולל גם אמנות, פרוזה ומסות ספרותיות. בין הכותבים נמנים המשוררים שחר מריו מרדכי, ענת זכריה, יונית נעמן, ואן נויין, אמירה הס, ג'ודעת עיד וראג'י בטחיש, האמנים לארי אברמסון, מאג'דה חלבי מרעי וענבל לימור. בגיליון מופיע פרק ראשון מתוך רומן חדש של הסופר והמשורר מואיז בן הראש, וסיפור של הסופר עמיחי שלו. את הגיליון אפשר לקרוא ולהוריד בכתובת http://www.gerila.co.il/wide01. ב 1 באוגוסט יתקיים ערב השקה ב"בית העם" בשדרות רוטשילד בתל אביב. תודה לעידו בלאס!!!
  • 26.7 לרוחב בטיימאאוט!!!! 
  • 30.7.2012 שירים של ג'ודת עיד, יוסי דברה ונעמה גרשי פורסמו בספרים ואינט

אוהבים את האמנות של גרילה תרבות | מחאת המשוררות | פרס ספיר לשירה

 הנכם מוזמנים לאירוע הפותח של "עיר שדה" במסגרת "אוהבים אמנות. עושים אמנות" 2012 > עיר שדה 01 | ערב טלוויזיות וסמינר היסטורי ראשון > יום רביעי, 13 ביוני, 2012 בשעה 19:00 | גג גן העיר, אבן גבירול 71, תל אביב-יפו

 עיר שדה | "אוהבים אמנות. עושים אמנות", 6-7 בספטמבר 2012, תל אביב-יפו

אמנים: אלונה רודה, אריאל אפרים אשבל, גרילה תרבות, הדס עפרת, הצימר, טמיר ליכטנברג, מאיה דוניץ, מאיר טאטי, פרויקט יאפא, נבט יצחק, סוסייטה ריאליסט

אוצרת: לאה אביר

אוצרת משנה: גילי קרז'בסקי

צוות אוצרות ומחקר: אנה אקסנוב, נעמה הנקין, דינה יקרסון, מור שוושא, יפעת פלג

"עיר שדה" הוא תהליך אמנותי ומחקרי העוסק בציבוריות בעיר, בו משתתפים 12 אמנים, משוררים, מוזיקאים ואקטיביסטים. התהליך התחיל בחודשים האחרונים ויסתיים בתערוכה המרכזית של "אוהבים אמנות. עושים אמנות" בספטמבר 2012, שתתקיים בשני מוקדים – גג גן העיר בתל אביב ומתחם הסראיה ביפו. ארבעה אירועים פתוחים לקהל יתקיימו בין החודשים יוני לספטמבר. הם יציגו עבודות של אמנים שונים מהארץ ומהעולם סביב נושאים הקשורים בציבוריות עכשווית, יחשפו חלקים מן התהליכים של האמנים המשתתפים בתערוכה ויכללו גם סדרת סמינרים בנושא אקטיביזם חברתי לאורך ההיסטוריה המודרנית של תל אביב-יפו.

*

מחאת משוררים נגד לימור לבנת
אני לא אשיר לך שיר
לימור לבנת בנאום ציוני [צילום: פלאש 90]

עצם הענקת הפרס לשם עידוד היצירה הציונית הוא הכרזה על כך שציונות היא חיה נכחדת, שהיא כבר איבדה את צבע הנוצות והתאבקה עד כדי כך שלא מזהים אותה, ובוודאי שלא צורכים את הוולדות האמנותיים שלה

▪  ▪  ▪

'גרילה תרבות' היא קבוצה של משוררים ויוצרים אקטיביסטים במיוחד. בשנים האחרונות אפשר היה למצוא אותם מצטרפים למאבק העובדות הסוציאליות, למאבק עובדי הקבלן ולמחאה החברתית, בדרכם היצירתית והבלתי אלימה.

לאחרונה הפגינו כמה חברים בקבוצה מול טקס הענקת פרס הציונות מטעם משרד התרבות שיזמה שרת התרבות והספורט לימור לבנת. היוצרים הקריאו שירים שכתבו נגד הפרס, ואחד מהם, מתי שמואלוף, טען שהפרס "לא מייצג את מכלול הזהויות".

כחברה בעידכוני הקבוצה, נקראתי גם אני להקריא משיריי באירוע המדובר. לו החליטה השרה לבנת למנוע פרס מכל מה שאין בו מסר ציוני, הייתי נוטלת מגפון, מתייצבת תחת חלונה ומקריאה לה שיר שבו אני מתארת כמה תל אביב מפחידה אותי. אבל היא לא עשתה כן. היא גם לא ביקשה להפחית תקציבים או למנוע את העלתן של יצירות בלתי ציוניות.

עצם הענקת הפרס לשם עידוד היצירה הציונית הוא הכרזה על כך שציונות היא חיה נכחדת, שהיא כבר איבדה את צבע הנוצות והתאבקה עד כדי כך שלא מזהים אותה, ובוודאי שלא צורכים את הוולדות האמנותיים שלה. הציונות היא בסך הכול עוד זרם במרחב אמנותי פוסט-מודרני שאין בו היררכיה, אין אסור לומר ומותר לומר, זרם אמנותי נעול סנדלים ולעתים אף לבוש מעיל פליז.
האם לזרם הזה אסור שיהיה פרס? תחרות ראויה לעמול לקראתה?
לו הייתה השרה מכריזה על פרס ליצירה ההומו-לסבית, כדי לעודד את המשכיותה, האם היו קמים אנשי גרילה וטוענים לאפליה ומקריאים שירה חוצבת להבות נגד היוזמה?

האם הציונות – מושג שאם מפשיטים אותו מפוליטיקה מדבר על שאיפה לעצמיות ישראלית, בלתי נשלטת – היא מושג שיש לקעקע בהפגנות נגדו?

אפשר להבין את החשש מהסבטקסט, כביכול המדינה מעודדת יצירות שיתמכו במדיניותה ומונעת משאבים מיצירות ביקורתיות, אבל זה לא מה שמתרחש כאן.

מי שיעבור על התוכנייה של מפעלי התרבות בארץ, לפחות על התוכנייה שלי כמנוייה לחאן הירושלמי, יוכל בקלות למצוא שם תיאטרון מתריס וביקורתי כמו המחזות 'אוכלים' ו'מלחמה על הבית'. לאחרונה הייתי גם ב'מעגל הגיר הקווקזי' הרפרטוארי והמצוין, ושמעתי את שלמה בראבא יורד על הממשלה כאילו אין מחר, להנאת הקהל. איש לא מיחה בידו.

אז יש גם פרס לזרם אמנותי אחד, ציוני, לאומי, שכותב על עצי שקמה וזית. בשם חופש הביטוי וחופש היצירה, אני לא אלך להקריא שירה נגדו.
 

*
גרילה תרבות הצטרפה למאבק המשוררים כבר בראשיתו עם הקמת איגוד המשוררים. אחד מהסעיפים המרכזיים היה הפעלת פרס ספיר לשירה. השבוע התבשרנו שזה בעבודה. אסור להפסיק לחלום, להתאגד

%d בלוגרים אהבו את זה: